20 הילדים

רומאן ואלאונורה ויטונסקי (Roman & Eleonora Witonski)

רומאן (רומאק) ויטונסקי נולד ב 8 ליוני 1938 בראדום, אחותו אלאנאונורה (לאנקה) ב16 לספטמבר 1939. אביהם, סאוארין (Seweryn) ויטונסקי היה רופא ילדים בראדום. המשפחה הוכרחה לחיות בגטו בראדום. ב 21 למארס 1943, בחג הפורים היהודי, הם הובאו יחד עם עוד 150 גברים, נשים וילדים יהודים לבית הקברות הישן בסטידלוויצ‘ה (Szydlowice) . שם החלו אנשי הSS ברצח המוני. לפני עיני בני משפחתו נרצח גם סאוארין ויטונסקי. אשתו רוצ’ה (Rucza) הצליחה להתחבא יחד עם ילדיה מאחורי מצבות קברים גדולות. כשגילו אותם הם לא נרצחו, אלא הובאו חזרה לגטו של ראדום. בסוף חודש יולי 1944 הם הועברו דרך מחנה פיונקי למחנה הריכוז אושויץ. רוצ’ה ויטונסקי שרדה את אושויץ והיגרה אחרי המלחמה לצרפת. היא נישאה שנית ונקראה בשם רוזה גרומאלין (Rose Grumelin). נולד לה בן נוסף.

שנים רבות רוזה גרומאלין חיפשה את שני הילדים שלה. דרך השרותלחפוש ילדים יהודים ניפקדים SER (Service d’evacuation et de regroupement d’enfants et de familles juifs) בבריסל, היא הצליחה ליצור קשר עם פאולינה טרוצקי (Paulina Trocki). טרוצקי, שהייתה רופאה ואסירה באושויץ, ושליותה בזמנו את 20 הילדים מאושויץ למחנה נויאנגאמה. אבל היא הצליחה להיזכר רק בשני הילדים ילידי צרפת: ז‘אקלין מורגנשטרן וגיאורג אנדרה-כהן. כשילדי משפחת ויטונסקי נרצחו בבולנהוזר דאם רומאן היה בן 6, אחותו אלאונורה בת 5 שנים.

בשנת 1982 פגשו ברברה היזינג וגינטר שוארברג את גברת ויטונסקי בפאריז. הם הראו לה תמונות של ילדים והיא זיהתה מייד את בנה, ורק אחרי רגע מהמם ארוך גם את הבת אלאונורה.

רוזה גרומאלין נפטרה באפריל 1912 בגיל 99.